סוף השבוע בתל אביב מייצר פרדוקס קטן. דווקא בשעות שבהן החניה ברחוב עולה הכי מעט, קשה יותר מתמיד למצוא אותה.

הסיבה פשוטה: בשבת התושבים בבית והרכבים שלהם ברחוב, ובמקביל מגיעים לעיר אלפי מבקרים לים, לשווקים, לבתי הקפה ולמסעדות. אותו מלאי מקומות, והרבה יותר אנשים שרוצים אותם.

הכתבה הזו מסדרת מה הכללים בפועל בסוף השבוע, כמה עולים החניונים, ואיפה כדאי בכלל לנסות.

הכללים בשישי ובשבת

שישי וערבי חג. התשלום בכחול לבן נמשך עד 17:00 בכל העיר. עד השעה הזו התעריף למבקר הוא 12.40 ₪ לשעה במרכז וכ-7 ₪ מחוץ למרכז, בדיוק כמו ביום חול.

שבת. החובה לשלם בכחול לבן אינה חלה, ולכן ברוב המקומות בעיר לא תצטרכו לשלם על חניה ברחוב.

ובכל זאת, שימו לב. השילוט גובר תמיד על הכלל הרחב. יש רחובות שבהם החניה מוגבלת לבעלי תו אזורי בכל שעה, יש מקומות שבהם החניה אסורה לחלוטין, ויש אזורים שבהם התמרור מגדיר הסדר אחר. אבן שפה אדומה לבנה נשארת אסורה גם בשבת, וכך גם חניה על מדרכה, בתחנת אוטובוס, במעבר חציה או במקום המסומן לנכים.

הכלל שכדאי לזכור: העובדה שלא צריך לשלם לא הופכת את המקום למותר. תמיד קראו את השלט לפני שאתם מכבים את המנוע.

למה חינם לא אומר פנוי

זו הנקודה שרוב הנהגים מגלים בדרך הקשה.

בימי חול, חלק מהרכבים של התושבים יוצאים מהעיר בבוקר ומפנים מקומות. בשבת זה לא קורה. הרכבים נשארים, ואליהם מצטרפים כל אלה שהגיעו לים, לשוק, לארוחה או לביקור משפחתי.

התוצאה היא שהאזורים המבוקשים ביותר בסוף השבוע הם גם אלה שבהם הסיכוי למצוא מקום ברחוב הוא הנמוך ביותר בכל השבוע: הרצועה שליד הים, סביבת הנמל, לב העיר, ופלורנטין בערב.

זמן החיפוש בשעות האלה ארוך מהממוצע היומי של כ-35 דקות, והוא נשרף כשכל המשפחה יושבת ברכב.

חניונים בסוף השבוע

החניונים פתוחים ופועלים גם בשבת, ורובם עוברים בשעות האלה לתעריף כניסה חד פעמית במקום חיוב לפי שעה.

בחניוני החברה העירונית, אחוזות החוף, עומדת הכניסה החד פעמית על כ-36 ₪ למי שאינו תושב תל אביב, ותושבי העיר עם תו תקף משלמים תעריף מוזל משמעותית. בחניוני האזורים המבוקשים, ובעיקר באלה שליד הים, שווה להגיע מוקדם: בשבת קיץ הם מתמלאים בשעות הבוקר.

בחניוני קניונים התעריף שונה. בחניון דיזנגוף סנטר, למשל, תעריף הערב מתחיל בערבי שישי כבר ב-16:00, והתקרה ליום שלם עומדת על 85 ₪.

איפה הכי קשה, לפי אזור

הרצועה שליד הים. השיא המוחלט של סופי השבוע. מתמלאת מהבוקר, במיוחד בקיץ.

שוק הכרמל ונחלת בנימין. שישי בבוקר הוא הזמן הבלתי אפשרי. גם החניונים בסביבה מגיעים לתפוסה מלאה.

נמל תל אביב. עמוס לאורך כל השבת, ובעיקר בשעות אחר הצהריים.

פלורנטין. בערב שישי ובמוצאי שבת האזור מגיע לרוויה, והרחובות הצרים מקשים אפילו על סיבוב חיפוש.

שכונות מגורים. בשבת הן מלאות ברכבים של התושבים עצמם. מבקר שמגיע לארוחה משפחתית מגלה שאין לאן להיכנס.

מה עושים בפועל

מגיעים מוקדם. בשעות הבוקר המוקדמות עוד יש מקומות באזורי הים והשוק. משעה עשר בבוקר התמונה משתנה לגמרי.

מכוונים לחניון מראש, לא לרחוב. אם בחרתם חניון, סעו ישירות אליו במקום לנסות את הרחוב "רק לרגע". הניסיון הזה הוא בדיוק מה שהופך נסיעה של עשרים דקות לנסיעה של שעה.

מזמינים חניה פרטית מראש. זו האפשרות היחידה שבה סוף השבוע לא משנה כלום. חניה פרטית שהזמנתם שמורה לכם בשעות שביקשתם, בין אם זו שבת בבוקר בשיא העונה ובין אם זה ערב חג. אתם יודעים את הכתובת ואת המחיר לפני שיצאתם, ואתם לא מתחרים על אותו מקום עם עוד מאה נהגים.

בדיוק בשבת, כשהרחוב מלא והחניונים מגיעים לתפוסה מלאה, המלאי היחיד שנשאר פנוי הוא החניות הפרטיות בבניינים: כאלה שהבעלים שלהן נסע לסוף שבוע, או פשוט לא זקוק להן באותן שעות.

שורה תחתונה

בשבת החניה ברחוב בתל אביב אמנם לא בתשלום, אבל היא גם הכי נדירה. מי שמתכנן להגיע לים, לשוק או לארוחה באזור מבוקש, ומסתמך על כך שימצא מקום כי "בשבת זה חינם", בדרך כלל משלם על זה בזמן.

החניה הזולה ביותר בסוף השבוע היא לא זו שלא שילמתם עליה, אלא זו שידעתם עליה מראש.

להמשך: מדריך החניה המלא בתל אביב לפי אזורים ומה כל צבע אבן שפה אומר.