אף אחד לא מתכנן ביקור בבית חולים. מגיעים בלחץ, מסתובבים בחניון מלא, משלמים מה שצריך ולא שואלים שאלות. ואז מתברר, לפעמים אחרי שבועות של נסיעות יומיות, שהייתה כל הזמן אפשרות לשלם פחות או לא לשלם בכלל.

הכתבה הזו מסדרת את מה שכדאי לדעת מראש: מה התקרה שהחוק קבע, איפה היא אינה חלה, ומי פטור לחלוטין מתשלום.

התקרה: 20 שקלים ליממה

משרד הבריאות קבע תעריף מרבי לחניה בחניוני בתי החולים הממשלתיים, ולפיו מבקר לא ישלם יותר מכ-20 ₪ ל-24 שעות חניה. ההוראה חלה על בתי החולים הממשלתיים והציבוריים הגדולים, בהם שיבא, רמב"ם, סורוקה, בילינסון, וולפסון והדסה.

בפועל התעריפים נמצאים באותו טווח, ולעיתים אף נמוכים ממנו:

התעריפים משתנים מעת לעת, ולכן תמיד שווה לבדוק בשילוט בכניסה לחניון.

הפער שתופס משפחות לא מוכנות

הנקודה החשובה ביותר בכתבה הזו: התקרה חלה על החניון של בית החולים, ולא על כל חניון שנמצא לידו.

הדוגמה הבולטת היא איכילוב בתל אביב. החניון הצמוד למרכז הרפואי נמצא בבעלות פרטית, והתעריפים בו נקבעים על ידי מפעילי החניון ולא על ידי בית החולים. מטופל מאושפז זכאי שם לתעריף מוזל של כ-32 ₪ ליממה. היממה נספרת מחצות עד חצות, וההסדר תקף לרכב אחד. מבקר מזדמן שאיננו זכאי להסדר משלם את התעריף המסחרי המלא, שיכול להגיע לעשרות שקלים ליום.

סביב אותו אזור פועלים גם חניונים מסחריים נוספים ברחובות הסמוכים, שאין להם שום הסדר מול בית החולים. מי שנכנס לראשון שהוא רואה משלם מחיר של חניון פרטי במרכז תל אביב, מהיקרים בישראל.

מי פטור לגמרי מתשלום

זו הרשימה שהכי כדאי להכיר, כי היא כמעט אף פעם לא מוצגת ביוזמת החניון. לפי הנחיות משרד הבריאות, אלה פטורים מתשלום, לרכב אחד:

• מטופלי דיאליזה המגיעים לטיפול.
• מטופלים אונקולוגיים המגיעים לטיפול כימותרפי או להקרנות, ומלוויהם.
• בני משפחה של מטופל המאושפז מעל 14 יום, כשהפטור ניתן החל מהיום החמישה עשר לאשפוז.
• הורים לפגים מאושפזים.
• בעלי תג נכה בתוקף, ובמקרים המתאימים גם המלווה שלהם.
• רכב ציבורי המסיע או אוסף מטופלים.
• בני משפחה של חייל מאושפז.
• ארגונים ועמותות מתנדבים מוכרים.

בחלק מבתי החולים יש הרחבות נוספות. באיכילוב, למשל, קיים פטור גם להורי פגים ולמאושפזות בשמירת הריון, בשהייה של 30 יום ומעלה. בבילינסון, מטופל אונקולוגי המגיע לטיפול יומי במרכז דוידוף זכאי לחניה חינם.

איך מממשים. הפטור כמעט אף פעם איננו אוטומטי. צריך לגשת עם המסמכים למרכז המידע או לעמדת השירות של בית החולים ולקבל אישור או תו. באיכילוב, למשל, מרכז המידע פועל במגדל אריסון בשעות היום, ובשעות הלילה הפנייה היא דרך מחלקות המיון.

שלוש עצות מעשיות למי שמגיע לתקופה ארוכה

בררו מה ההסדר למאושפזים כבר ביום הראשון. בני משפחה שמגיעים כל יום במשך שבועיים משלמים מאות שקלים, לעיתים בלי לדעת שקיים תעריף מוזל או פטור.

שמרו כל קבלה. חלק מבתי החולים מאפשרים החזר רטרואקטיבי כשמתברר שהייתה זכאות.

בדקו מה מסביב לפני שנכנסים. בבתי חולים שנמצאים בתוך העיר, החניה ברחוב ובחניונים הסמוכים יכולה להיות זולה בהרבה מהחניון הצמוד, או יקרה ממנו בהרבה. שווה לבדוק לפני שנכנסים.

איפה זפוטו נכנסת לתמונה

בית חולים הוא אחד המקומות שבהם המחסור בחניה מורגש בצורה הקשה ביותר, ובדיוק שם יש הכי פחות סבלנות לחפש. אף אחד לא רוצה להסתובב עשרים דקות בין קומות כשמחכים לו למעלה.

בתי החולים הגדולים בישראל יושבים כמעט כולם בתוך אזורי מגורים צפופים, ובשכונות האלה יש חניות פרטיות רבות שעומדות ריקות בדיוק בשעות הביקור. בעלים שיוצא לעבודה בבוקר מחזיק מקום שאיש אינו משתמש בו עד הערב.

זה מה שזפוטו מאפשרת: להזמין מראש חניה פרטית סמוכה, לדעת בדיוק לאן מגיעים ומה המחיר, ולהגיע ישר. כשהראש עסוק בדברים חשובים יותר, זה בדיוק מה שצריך.

שורה תחתונה

בבתי החולים הממשלתיים התקרה עומדת על כ-20 ₪ ליממה, אבל היא איננה חלה על חניונים פרטיים סמוכים, וזה בדיוק המקום שבו משפחות משלמות הרבה יותר מהנדרש.

והדבר החשוב ביותר: קיימת רשימת פטורים מלאה למטופלי דיאליזה, למטופלים אונקולוגיים ומלוויהם, למשפחות של מאושפזים מעל שבועיים ולהורי פגים. הפטור לא יוצע לכם מעצמו, וצריך לבקש אותו.